Picture
איך מגף קטן שנטע ביתי בת ה-5 קיבלה מחברה גרם לי לבכות מהתרגשות?
לעיתים רחוקות אנו זוכים לקבל נעלים בהעברות הביגוד של הילדים, אך זוג המגפיים הזה, שהיה כמעט חדש, התגלה כמוצלח ביותר. נטע ביתי בת החמש לא נפרדה מהם לרגע במשך כל החורף הזה. אכן שעות המנוע על המגף הראו את אותותן וביום שישי האחרון נפתחה הסוליה!
נטע התבוננה בתנועה הפתיחה והסגירה של הסוליה, לא יודעת עם לצחוק או לבכות.
"אמא מה נעשה? אני כל כך אוהבת את המגפיים שלי!"
"אני מציעה שניקח אותם לסנדלר זה שתיקן את הנעלים של בר(אח שלה)"
שהגשתי ליצחק הסנדלר שלנו בגדרה את המגפיים הוא מישש אותם בחן, פתח, סגר את הסוליה ואמר לי "הבת שלך זכתה במגפיים מעור משובח".ביקשתי ממנו שישתדל למהר עם התיקון כי ביתי כבר מתגעגעת אליהם.
כעבור יום קיבלתי SMS שהתיקון מוכן, זה כמובן אחרי שנטע שאלה מספר פעמים אם כבר החזרתי את המגפיים מהסנדלר.
שהגעתי לסנדלר, יצחק החזיק אותם כמו שמחזיקים תינוק ואמר לי "נהנתי מאד לעבוד על המגפיים הללו".
סיקרן אותי לשמוע יותר והוא המשיך. "הם הזכירו לי את ילדותי, אבי היה הסנדלר בכפר בו גרנו בהונגריה וכילד בן חמש הייתי הראשון בכל הכפר שהיו לו מגפיים. אבי הכין לי מגפיים שחורים, הייתי כל כך גאה בהם, עד היום יש לי תמונה מצולם בהם מאושר" לחלוחית מילאה את עיני. עלו לי המון שאלות: איזה כפר? איפה הוריו? מתי הוא עלה לארץ? הסיפור שסיפר היה עצוב ושמח, אביו עלה לארץ בסופו של דבר רק לפני שלוש שנים ואמו שהיתה במחנות במלחמת העולם השניה לא הספיקה לעלות אך עצמותיה נקברו בארץ.
נטע זרחה מאושר למראה מגפייה המתוקנות, שסיפרתי לה על הסנדלר כילד בכפר בהונגריה, התבוננה במגפיים וחיבקה אותם...

 


Comments




Leave a Reply