נחלת הכלל

יומן מסע

איך החול בארעיותו מצליח להנציח רגע אחד קסום, עיקבת רגל קטנה מונצחת בקומפוזיציה שלמה לצד העיקבה הגדולה. צועדת בעקבותיה אך לא תלויה, בוטחת אך פעילה 
שלוה רועשת בגלים, ברוח, בחול המתדפק והילדים ניטווים בקסם 
מכסה צהוב הוא הגה
קופסאת פלסטיק כף ודלי
מסגרת ישנה מעץ גלשן ולעיתים רפסודה
החול והצדפים לוח קנבס אין סופי לכל דמיון
ענף שבור אשר נסחף סוס וחרב
צדפה שלמה סימן לאהבה עוד דרך להביע את מה שהכי קשה להגדיר במילים
רגע ניצחי שחלף מהר

חוף בתולי
אוהל ורחש הגלים שירות הטבע
תמונת שמים צלולים מסומנת בנקודות אור קטנות ומשתנות
רק אבן קטנה בגבי מזכירה לי שלא הכל בשליטתי
שלוש נשימות בקצבים שונים נשמרות  לידי ילדי ישנים טוב
בן זוגי עוד סופג את המקום יושב ליד החוף מנצל שעות קטנות לשיחה עם חבר
מזה שלושה ימים משפחתי ואני מטיילים וישנים באוהל
תחושת העצמאות והחופש חוסר התלות בממון החיים הפשוטים הללו כה נעימים
פגשנו אנשים כה שונים וכולם נהנו מדבר אחד פשוט, נחלת הכלל
מתי אנו כיצורים חיים איבדנו את הבסיסיות הזו?
למה באמת אנו זקוקים?
מה הבסיס והיציבות בחיים שבחרנו לנו? על חשבון מה זה בא?
כך שאני טבולה בשפע על השכבה הכי פנימית שלי, אני מוצאת בדלות נחמה גדולה.