ספרים מהסיפריה שהשפיעו עלי
ספר: ישמעאל
סופר: דניאל קווין
למה לקרוא? אחד הספרים ששמחתי לקבל עליהם המלצה, זה ספר קלסי, קל לקריאה, מנסה לשבור את דפוס החשיבה התרבותי שלנו ונוגע בכמה פרדיגמות שקל לנו לחיות איתם. י
האמנם? הנגיעה ביאוש מול המשבר הסביבתי מנסה להעשות באופן זניח, והתחושה היא רחוקה ממעשית בסיום הספר.
איך לא הבנתי את זה קודם? כנראה שיש מילים שצריך לקרוא גם אם מעשים מיידים לא מתלווים אליהם. י
"?למי ? ממליצה גם למתבגרים שעוסקים בשאלת "כדור הארץ לאן
סופר: דניאל קווין
למה לקרוא? אחד הספרים ששמחתי לקבל עליהם המלצה, זה ספר קלסי, קל לקריאה, מנסה לשבור את דפוס החשיבה התרבותי שלנו ונוגע בכמה פרדיגמות שקל לנו לחיות איתם. י
האמנם? הנגיעה ביאוש מול המשבר הסביבתי מנסה להעשות באופן זניח, והתחושה היא רחוקה ממעשית בסיום הספר.
איך לא הבנתי את זה קודם? כנראה שיש מילים שצריך לקרוא גם אם מעשים מיידים לא מתלווים אליהם. י
"?למי ? ממליצה גם למתבגרים שעוסקים בשאלת "כדור הארץ לאן
ספר: ילדות בריאה
סופר: ד"ר אבישי גרשוני
כשהייתי ילדה אני זוכרת את אימי לוקחת מהמדף את ״לקסיקון הבריאות למשפחה״ בחיפוש אחר שאלות רפואיות ותסמינים וחיפשה להם מענה. היום אנו מקלידים גוגל
לא להבהל - זו לא הפעם הראשונה שאני קוראת אותו אבל זה מסוג הספרים שמאפשר לך את התחושה שאתה לא בודד בעולם, כל כך הרבה דברים שהרגשתי עמוק בבטן העזתי לעשות ולא העזתי לדבר עליהם - נמצאים שם ומקבלים ״גב" ו
אז מה מהכל? הפרק בנושא החיסונים סוף כל סוף עושה לך סדר בכל האינפורמציה שברשת. והחלק המעשי של החליטות- סופר מעשי
איך לא הבנתי את זה קודם - תמיד לשמוע לתחושת הבטן שלך
נקודה לשינוי - אם עד עכשיו זה לא קרה אז - לא למהר לדחוף אקמול ולא להכניס אספרטיים ואבקות מרק לבית
ודבר שאני לא עושה בדרך כלל- ממליצה לקנות! זה מסוג הספרים שיוצא הרבה פעמיים מהמדף.
סופר: ד"ר אבישי גרשוני
כשהייתי ילדה אני זוכרת את אימי לוקחת מהמדף את ״לקסיקון הבריאות למשפחה״ בחיפוש אחר שאלות רפואיות ותסמינים וחיפשה להם מענה. היום אנו מקלידים גוגל
לא להבהל - זו לא הפעם הראשונה שאני קוראת אותו אבל זה מסוג הספרים שמאפשר לך את התחושה שאתה לא בודד בעולם, כל כך הרבה דברים שהרגשתי עמוק בבטן העזתי לעשות ולא העזתי לדבר עליהם - נמצאים שם ומקבלים ״גב" ו
אז מה מהכל? הפרק בנושא החיסונים סוף כל סוף עושה לך סדר בכל האינפורמציה שברשת. והחלק המעשי של החליטות- סופר מעשי
איך לא הבנתי את זה קודם - תמיד לשמוע לתחושת הבטן שלך
נקודה לשינוי - אם עד עכשיו זה לא קרה אז - לא למהר לדחוף אקמול ולא להכניס אספרטיים ואבקות מרק לבית
ודבר שאני לא עושה בדרך כלל- ממליצה לקנות! זה מסוג הספרים שיוצא הרבה פעמיים מהמדף.
הספר - עולמה של הילדות
סופר - גלעד גולדשמיט
עולמה של הילדות
לא להבהל - אפשר לקרוא כל פרק בנפרד!
אז מה מהכל? אם תמיד הרגשתם שמסך וילדות לא מתחברים, קבלו חיזוק מהפרק על תרבות המסכים!
איך לא הבנתי את זה קודם?
ילדות זו הגדרה של המאות האחרונות.
גן זו המצאה של ה-50 שנים האחרונות.
בית ספר- פרדיגמה עצובה שחייבים לשאול עליה כמה שאלות.
בחינות בגרות!?
נקודה לשינוי - אובדנה של הילדות. איך שומרים עליהם ילדים?
קראתי פעמיים וכל פעם גיליתי עוד משהו, כתוב קל ועדיין נתמך על ידי הרבה מחקרים וציטוטים שווים. ספר חשוב לכל מי שחינוך וילדות מעסיקים אותו.
אז מה מהכל? אם תמיד הרגשתם שמסך וילדות לא מתחברים, קבלו חיזוק מהפרק על תרבות המסכים!
איך לא הבנתי את זה קודם?
ילדות זו הגדרה של המאות האחרונות.
גן זו המצאה של ה-50 שנים האחרונות.
בית ספר- פרדיגמה עצובה שחייבים לשאול עליה כמה שאלות.
בחינות בגרות!?
נקודה לשינוי - אובדנה של הילדות. איך שומרים עליהם ילדים?
קראתי פעמיים וכל פעם גיליתי עוד משהו, כתוב קל ועדיין נתמך על ידי הרבה מחקרים וציטוטים שווים. ספר חשוב לכל מי שחינוך וילדות מעסיקים אותו.
הספר - "עקרון הרצף" סופרת - ג'ין לידלוף
עקרון הרצף
לא להבהל - אם קוראים את הספר כמחקר אנתרופולוגי על שבט לקט-צייד, זה לא כזה מלחיץ!
אז מה מהכל? קיבלתי חיזוק על כך שנועדנו לחיות בשבט, השאלה כיצד משיגים את זה בימינו?
איך לא הבנתי את זה קודם?
הילדים שלנו זקוקים ונולדים ל: מגע, חיבוקים, נישוקים, חום גוף וכל מה שיש לנו לתת להם.
הילדים שלנו אוהבים שהוריהם עסוקים בפעולות אמיתיות, כאלה שיש בהם תנועה וששווה לחקות בסביבתם (קצת פחות- דיבורים בטלפון, קריאה וכתיבה דרך מחשבים).
הילדים שלנו מסוגלים להיות עצמאיים - אנחנו רק צריכים לאפשר להם את זה!
נקודה לשינוי - התרבות שמתוארת בספר הינה של שבט לקט-צייד, הכותבת מספרת שהשיח שלהם בין אחד לשני לעולם לא נוקט בציווי. כלומר לא יגידו אחד לשני מה לעשות. בכל גיל! אז איך אפשר לשנות את השיח?
אז מה מהכל? קיבלתי חיזוק על כך שנועדנו לחיות בשבט, השאלה כיצד משיגים את זה בימינו?
איך לא הבנתי את זה קודם?
הילדים שלנו זקוקים ונולדים ל: מגע, חיבוקים, נישוקים, חום גוף וכל מה שיש לנו לתת להם.
הילדים שלנו אוהבים שהוריהם עסוקים בפעולות אמיתיות, כאלה שיש בהם תנועה וששווה לחקות בסביבתם (קצת פחות- דיבורים בטלפון, קריאה וכתיבה דרך מחשבים).
הילדים שלנו מסוגלים להיות עצמאיים - אנחנו רק צריכים לאפשר להם את זה!
נקודה לשינוי - התרבות שמתוארת בספר הינה של שבט לקט-צייד, הכותבת מספרת שהשיח שלהם בין אחד לשני לעולם לא נוקט בציווי. כלומר לא יגידו אחד לשני מה לעשות. בכל גיל! אז איך אפשר לשנות את השיח?